ליעם בור-גלאון הי״ד
ליעם בור־גלאון הי"ד 17.6.1997 – 7.10.2023

לוחם. מטפל. אדם של אור.

ליעם היה אדם שהביא איתו שקט. נוכחות נעימה. חיוך מרגיע. לב פתוח. הוא שירת כלוחם בגבעתי — במסירות, בענווה ובאחריות עמוקה לחבריו ולסביבתו. מי שהכיר אותו מספר על אדם רגיש, חכם ואהוב, שידע לראות אנשים באמת. להקשיב. לחבר. לעודד. ולהכניס אור גם לרגעים המורכבים ביותר. הוא היה מסוג האנשים שגורמים לאחרים להרגיש בטוחים רק מעצם הנוכחות שלהם.

הדרך שבחר

לאחר שחרורו מהצבא, ליעם בחר להמשיך בדרך של ריפוי ונתינה. הוא החל ללמוד טיפול במגע במכללת רידמן, מתוך רצון אמיתי לעזור לאנשים להתמודד עם כאב, מתח ועומס רגשי. במהלך לימודיו נחשף לשיטת AromaTouch ולעולם השמנים האתריים — חיבור עדין בין מגע, נשימה, ריח ונוכחות אנושית. עבור ליעם, טיפול לא היה רק מקצוע. זו הייתה דרך להזכיר לאנשים לנשום. להרגיש. לחזור לעצמם.

“איזה כייף זה אהבה”

"זה לא רק טיפול, זה חיבור בין לבבות.”

שבועיים לפני 7 באוקטובר,
בתאריך 23.9.23 — יום השוויון הסתווי,
יום של איזון בין אור לחושך —
שיתף ליעם את דודו יהודה בדרך החדשה שבחר לעצמו.
הוא דיבר בהתרגשות על הלימודים,
על החלום להקים מקום שיביא רוגע וריפוי ללוחמים ולאנשים המתמודדים עם טראומה ועומס רגשי.
“זה לא רק טיפול,” אמר,
“זה חיבור בין לבבות.”
המשפט שליעם השאיר אחריו —
“איזה כייף זה אהבה” —
הפך עבורנו לתזכורת יומיומית
לדרך שבה בחר לחיות.
דרך של חיבור.
של אנושיות.
של לב פתוח.

האור ממשיך
מתוך האור, הערכים והאהבה של ליעם
נולד הַמִּגְדָּלוֹר —
קהילה ארצית של מטפלים ואנשים טובים,
הפועלים יחד כדי להחזיר אור לגוף ולנפש.
ליעם האמין שמגע אנושי יכול לשנות חיים.
שהקשבה אמיתית יכולה לרפא.
ושאהבה היא כוח שממשיך לפעום גם אחרי לכתו של אדם.
האור שלו ממשיך לחיות
בכל טיפול,
בכל חיבוק,
בכל רגע של נשימה, הקשבה וחמלה.

יהי זכרו ברוך